|
| |
על מה לכתוב
|
|
איזה נושא מעניין אתכם? על מה הייתם רוצים לכתוב?
|
לפניכם רשימת המדורים בעיתון "מקום مَكان".
בחרו בנושא שהייתם רוצים לכתוב עליו:
אזרחות פעילה: הצגת יוזמות של מעורבות חברתית;
אקטואליה: עיסוק בפוליטיקה, מנהיגות וממשל;
נפגשים: על מפגשים בין בני נוער מדתות שונות ויישובים שונים;
מניעת אלימות: ברשת, בבתי הספר, בשכונה ובחברה;
טבע וסביבה: התייחסות לפעילויות הנערכות בנושא או לתופעות מעניינות;
בעולם: על אירועים בחו"ל;
קניות וצרכנות: מודעות לנושא, במה ליוזמות;
בהצלחה!
|
| |
איך לכתוב
|
|
קיימים שלושה סוגים בסיסיים של כתיבה בסגנון עיתונאי:
|
סגנון של ידיעת חדשות – הידיעה מספרת באופן אובייקטיבי, ללא הבעת דעה או התרשמות אישית של הכתב, על אירוע חשוב או מעניין שאירע בישראל או בעולם. |
|
סגנון של כתבה – ידיעה מורחבת המתארת אירוע בסגנון סיפורי ומעמיק יותר. |
|
סגנון של מאמר - כותב המאמר מביע את דעתו האישית על נושא ומנסה לשכנע את הקורא לקבל את דעתו. |
לפני שכותבים כתבה בנושא מסוים, צריך ללמוד אותו בצורה מקיפה ומעמיקה. אחת הדרכים היא לערוך ראיון, וככל שהידע של הכתבים רב יותר עוד לפני ביצוע הריאיון – כך תהיה הכתבה שלהם אמינה ושלמה יותר.
הכתבה מיועדת לקורא שאינו נחפז, ומוכן להקדיש זמן רב יותר לקריאה. הכתבה עונה על חמש השאלות:
מי?
מה?
מתי?
מדוע?
באיזה מקום?
הכתבות בנויות תמיד משלושה חלקים:
|
כותרת משנה - המציגה את נושא הכתבה. אחת המטרות של הכותרת היא למשוך ולעניין את הקורא |
|
פתיח - כמה משפטי הקדמה, המציגים את הנושא בצורה מעניינת כדי לכבוש את לב הקורא. |
|
גוף - החלק שמכיל את התיאור העיקרי של הדברים. בחלק זה הכתב מפרט את הנושא, מסתמך על מקורות ועל דברי אנשים, ונותן תיאור נרחב והסברים. זהו החלק החשוב ביותר בכתבה. |
סיום הכתבה:
רוב העיתונאים הכותבים כתבות מקפידים לסיים אותן ב"שורת מחץ", בסיום חזק ושנון, כדי להותיר רושם חזק בלב הקורא. לכתבה יש כותרת ופתיח שתפקידם לכבוש את לב הקורא, אבל עיקר הכתבה הוא התיאור המצוי בגוף הכתבה ולא בפתיח. יש בכתבה פירוט והרחבה בניגוד לצמצום ולתמציתיות של הידיעה. גם בכתבה, כמו בידיעה, מחייב הסגנון העיתונאי משפטים קולחים וברורים ככל האפשר. שמירה על כללים אלה היא סוד הכתיבה העיתונאית הטובה.
ואל תשכחו גם להוסיף בסיום הכתבה שאלות למחשבה ולדיון, כדי שיגיבו אליכם...
|
(על פי: לקרוא עיתון... ועוד איך! המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 1996) |
|