כניסת כתב
 
 
הצטרף ככתב
שכחתי סיסמא
 
כתב

נטע דובשן , עברית

לפרופיל המלא

מדורים    زوايا
חדשות ואקטואליה   أخبار
ראש גדול   أتحمل المسؤولية
תרבות ואמנות   ثقافة وفنّ
דעות   آراء
חינוך וחברה   تربية ومجتمع
מונעים אלימות   نـَمنع العُنف
מולדתי   موطني
סביבה וטבע   المحيط والطبيعة
אחד על אחד   وجهًا لوجه
נפגשים   لقاء
בידור ופנאי   تسلية وترفيه
ספורט   رياضة
לצעירים בלבד   للشبيبة فقط
   

 
מולדתי موطني
 

מסע לאלה שיש להם
מאת: נטע דובשן כרמיאל פסגות
14.04.2011 07:41 מספר כניסות: 769


Photo by cipri_todea
בישראל חינוך אמור להיות שוויוני. מה קורה במסע לפולין?

בכל שנה יוצאים תלמידי יא'-יב' למסע לפולין. מתוך תלמידי השכבה יוצאים רק מעטים. לא כי הם הכי טובים,או שנבחרו בקפידה, אלא כי- קודם כל - הם אלה שיכולים לעמוד בעלות הגבוהה של הנסיעה.

בשנת 2010 צפויים להשתתף במשלחות מישראל כ-25 אלף תלמידי כיתות י"א-י"ב.

מסע בני נוער לפולין הוא מן הפעילויות המרכזיות במערכת החינוך בישראל בנושא השואה. המסעות לפולין הפכו למנגנון מרכזי של עיצוב זיכרון השואה. סביב המסעות התפתח דיון ציבורי ואקדמי נרחב, דיון שהוא חלק מדיון רחב עוד יותר, על עיצוב זכר השואה בחברה הישראלית.

המסעות נערכים לאורך כל השנה. בשבוע שבו חל יום הזיכרון לשואה ולגבורה, נערך מצעד החיים, ששיאו בטקס במחנה אוושיוץ ביום הזיכרון עצמו. בטקס משתתפחם בני נוער מישראל ומהתפוצות, בליווי נציגי צה"ל ונציגים רשמיים של מדינת ישראל.

לצד משלחות של בני נוער, יוצאות לפולין מידיי שנה גם משלחות מטעם צה"ל ("עדים במדים") וכן משלחות סטודנטים.

ישנם כאלה המפקפקים בנחיצותו של המסע מסיבות כאלה ואחרות. ד"ר נילי קרן מרצה בנושא השואה וזיכרון השואה במכללת סמינר הקיבוצים: "אני לא נגד המסעות. אני נגד המסעות הראוותניים שהם מעין "אופנה", כאשר שיירות של אוטובוסים נגררות מבלי יכולת לראות כלום, כי כל כך צפוף בכל מקום. אני נגד "מצעד החיים" ונגד הפגנות נוכחות עם דגלים וכו'. קצת צניעות ושקט במקום שבו נרצחו מיליונים ולא רק יהודים. גם את זה שוכחים לספר."( מראיון שערכתי עימה).

עלות מסע משלחות הנוער לפולין, כחלק מהוראת השואה בבתי הספר, תעמוד ב-2011 על 110 מיליון שקל - כך עולה מבדיקה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. העלות לתלמיד, הממומנת על ידי הוריו, היא 1,480 דולר (כ-5,600 שקל), כשרוב העלויות מיועדות לכיסוי הטיסה (577 דולר) וחבילת המסע הכוללת שהיה בבית מלון, אוטובוסים וכניסה לאתרים (610 דולר( (מתוך THEMARKER)


להלן הטיעונים העיקריים שעולים כנגד המסעת לפולין ( לפי אתר ויקיפדיה).

עיוות חברתי במסעות: עיוות זה מתבטא באמצעות המחיר המופקע שנדרש לשלם למסע, תלמידים שהמעמד הכספי במשפחתם הינו נמוך, אין באפשרותם לצאת למסע.

עיוותים במסע עצמו: מתבטא באמצעות כך שהנסיעה היא חוויית גיבוש, מסע נעורים, וזהו אפיון שאינו תואם, בלשון המעטה, את מטרת המסע.

הנסיעה לפולין מפרנסת את הגויים שפגעו בעם ישראל; באותם כספים ניתן להשתמש להנצחת זכר השואה בישראל.

המסע ככשלון ציוני: מסע הוא למעשה הודאה בכישלונה של הציונות, שאינה יכולה לספק יותר זהות עם שורשים יש במסע לפולין משום שחיקה בחוויה הישראלית-ציונית, והצורך בחוויה יוצאת דופן מצביע על משבר זהות חריף.

כישלון של המערכת החינוכית; המסעות הם "עלה תאנה" שנועד לכסות על כישלון חינוכי. התהליך החינוכי האמיתי צריך לקרות בארץ, כתהליך אטי, רציני, מעמיק ובוחן, שסופו אינו מובן
 

ביקשתי לשמוע את דעתה של יעלה קרטגינר, מורה ומדריכה להוראת היסטוריה במחוז הצפון של משרד החינוך, המשמשת גם מדריכה של משלחות תלמידים לפולין.

מה את חושבת על המסע לפולין?
"המסע הוא מאוד נכון לחלק מהתלמידים, והוא מסוכן לחלק מהתלמידים האחרים. יכולים להגיע כיתות לאומניות מאוד, שלדעתי לא מתאימות למסע כזה. המסע עלול להיות מאוד פרובלמטי מבחינה חינוכית.

מה דעתך על כך שהמסע הפך למסע לאלה שיש להם?
"קשה לי מאוד עם זה. מאוד קשה לי, ואם אני אפסיק את ההדרכות שלי, זה בגלל שאנשים שלא מתאימים אבל יש להם כסף יוצאים למסע ואילו אנשים שמאד מתאימים, לא יוצאים. זה חבל מאוד, ומדינת ישראל לא עוזרת בעסק הזה ."

האם ישנה דרך להשלים חוויה זו לתלמיד שאינו יוצא למסע?
"כן. אני בארץ מדריכה מסעות שנקראים "משואה לתקומה" ואנחנו עושים פעילות זהה. יש בזה גם חוויה רגשית, אבל זה עובד יותר על הרציו,שזה בעיניי נכון יותר. עוסקים גם בתקומה גם בהכרות של הארץ וזה מסע מאוד מוצלח."

האם בית ספר כמוסד ממלכתי שיוויוני לא אמור לספק את אותו החינוך, את אותה החוויה לכל התלמידים? מדוע רק 20-30 תלמידים זכאים לחוות את החוויה הזאת?

" צריך לחלק את זה, לבעיה כלכלית- כאן יש בעיה. ויש בעיה אחרת- שלא כל אחד צריך להכנס לשערי פולין. ולמה?
אם יש תלמיד שמה שמעניין אותו זה הטיול לחן"ל אז עדיף שישאר בחוץ, כי זה נראה רע כי אם בלילה הוא עושה ברדק ואחר כך לא מקשיב. זה עלול להזיק לכל הקבוצה וזה עלול להזיק גם למדינת ישראל שנראית רע בעיני העולם. כי במלונות לפעמים אנחנו נראים מאוד מאוד רע. לא כל אחד צריך להגיע: יש כאלה שזה לא מעניין אותם שלא יגיעו אם יש מישהו שמעניין אותו רק הנושא של המחנות ולא הנושא היהודי, שלא יגיע, כי זה חלק גדול מהמסע, חלק גדול מהמסע
לא עוסק דווקא בשואה".

אין לי כסף אין לי
"מאוד רציתי לצאת למסע לפולין. כששמעתי על המחיר שאלתי את אבי אם אני יכולה לצאת למסע, הוא אמר שהמחיר גבוה מדי. ניסיתי לשכנע אותו לבקש כסף מסבא וסבתא, לשלוח מכתב למשרד החינוך לבקשת מלגה ועוד, אבל זה לא עזר" כך מספרת נוי פרג'יאן תלמידת יב' באורט "פסגות", כרמיאל, שרצתה מאוד לצאת למסע לפולין, אך בשל המחיר הגבוה לא יכלה לצאת. נוי איננה יחידה, תלמידים רבים רוצים לצאת למסע, אך בשל המחיר הגבוה הם אינם יכולים לצאת. גם אם יקבלו מלגה, עדיין לא יוכלו לכסות את עלות המסע.

ישנם הורים הטוענים שהמחיר למסע הוא יקר מידיי, מה יש לך להגיד על כך?
"המחיר הוא לא יקר זה שלהורים קשה אני יכולה להבין, להוציא 5000-6000 שקל בגלל הבטחון, בגלל התנאים שאנחנו צריכים לספק זה לא יקר אבל לא כל הורה יכול להוציא את זה, \את זה אני יכולה להבין לא כל משכורת של הורה יכולה לאפשר דבר כזה , שזה בעייתי, מאוד מעייתי הנושא. בגדול זה לא מסע תענוגות. יש גם מסעות של תענוגות במקומות מסויימים שאני מיכירה, רעות, מכבים מצ'פרים עוד איזה יום יומיים של תענוגות. זה תלוי על איזה מסעות מדובר."

כיצד תלמידים חוזרים מהמסע? עם איזו הרגשה? האם משתנה להם הגישה לנושא? האם הם מבינים את החומר הנלמד טוב יותר? איך הם מבחינה רגשית?
"אנשים חוזרים מאוד אוהבי הארץ, מאוד פטריוטיים, ציונים ,לא יודעים יותר בהכרח לא יודעים אבל עם יחס מאוד עמוק לנושא , יש הבדל הרגש הוא מלא הנושא של הידיעות לא בהכרח מזדהים איתם."

האם המסע תורם לעיצוב זהותם כישראלים?
"המסר שנעשה הוא אם זה מה שעשו לנו אז ללכת ליחדות הקרביות ולהיות חזק יותר ו"קילר" יותר כי כל העולם נגדנו, זוהי תפיסה אחת. תפיסה שנייה שבעיניי יותר מקובלת, היא אין לנו איפה להיות אלה בא"י רק כאן אולי נגמד שואה כזאת שלא תהייה אבל נגמד אותה, והכי חשוב מבחינתי שיצא אדם שהוא לא אדיש, שהוא מבין שהאדישות היא נזק שאנשים שמבינים שאם אני לא אתרום לאחר ואעזור לאחר אני עלול להצמיח שכזאתי, זה הכי חשוב מבחינתי."

מה לגבי הטענה, שהביקור בפולין גורם לתלמידים להיות לאומנים יותר, קיצוניים יותר בעמדותיהם הפוליטיות?
"אני חושבת שהמסע לפולין מחזק את העמדות הפוליטיות שכל אחד מתבצר בו. אם הנוסע הוא שמאלן הוא יהייה שמאלני יותר, אם הוא לאומן, הוא יהייה לאומני יותר. זה פשוט מקצין את העמדות הפוליטיות."

יעלה חושבת גם שהילדים, בכרמיאל לפחות, יכולים לעבוד במשך שנתיים ולממן את המסע. כך יוכלו כולם להגיע לסכום הנדרש. ד"ר נילי קרן חושבת אחרת: "לדעתי המחיר גבוה מדי ואם רוב התלמידים אינם יוצאים, וביניהם רבים בגלל המחיר – אין לצאת בכלל." כתלמידה שיצאה למסע לפולין, אני חושבת שהמסע הוא באמת יקר. כמו שיעלה הסבירה ישנם תלמידים שלא צריכים להיות שם, ולעומת זאת ישנם תלמידים שרוצים ומתאימים, אבל לא יכולים בגלל העניין הכספי.
 

Photo by cipri_todea 
 http://www.flickr.com/photos/poze_cu_mine_si_despre_ mine/2524364604/sizes/s/in/photostream/ חבל.





הגנה על פרטיות תנאי שימוש אודות צור קשר